שלטי הגיבורים על ברכות ו׳

1 כתב הרא"ש גי' רש"י פשיטא היכא דנקט כסא דחמרא בידיה וקסבר שכרא הוא ופתח אדעתא דשכרא וסיים בדחמרא יצא דאי נמי סיים בדשכרא יצא דתנן על כלם אם אמר שנ"ב יצא אלא נקט כסא דשכרא בידיה וקסבר דחמרא הוא ובריך אדעתא דחמרא וסיים בדשכרא מאי בתר פתיחה אזלינן או בתר חתימה אזלי' ופי' הגי' כתובה בעמוד לפנינו וז"ל הרא"ש הקש' הראב"ד על גי' זו ועל פירוש זה שלא מצינו בשום מקום שתהא הברכה נפסדת בשביל חסרון כוונה אפי' בלא שום כוונה הברכה עולה לו כ"ש שהוא מתכוין לשום ברכה בעולם ונראה דלאו קושיא היא דטפי עדיף בלא כוונה ממה שעקר הכוונה לברכה אחרת מיהו קשיא לפי' דהא תנן בברייתא פתח ביוצר אור וסיים במעריב ערבים דלא משמע אדעתא דיוצר אור אלא שאמר יוצר אור דומיא דסיים במעריב ערבים הלכך נראה כגי' רב אלפס פשיטא היכא דנקט כסא דחמרא בידיה וקסבר שכרא הוא פתח ובירך בדשכרא וסיים בדחמרא יצא דאפי' סיים בדשכרא יצא וכו' וזו פירושה פתח ובירך בדשכרא שאמר שנ"ב ונזכר שהיה יין ואמר בפה"ג ג"כ וכן הית' אמירתו בא"י אמ"ה שנ"ב בפה"ג יצא דאפי' סיים בדשכרא שאמר שהנ"ב ולא אמר בפה"ג יצא דתנן ועל כלם וכו' אלא היכא דנקט כסא דשכרא בידיה וקסבר דחמרא הוא פתח בדחמרא ואמר בפ"ה וסיים בדשכרא שאמר גם שנ"ב מאי בתר פתיחה אזלינן ולא הוי ברכה או בתר חתימה אזלינן והוי ברכה וכיון דלא אפשיטא אזלי' לקולא ולא מהדרינן ליה עכ"ל:

2 התוס' ור"ת פליגי ע"ז וכתבו דלא יצא ומהדרינן ליה: לשון ריא"ז בירך על השכר ברכה של יין אע"פ שהיה דעתו בפתיחתו לברך על השכר הואיל והוציא מפיו ברכת היין לא יצא וצריך לחזור ולברך כמו שביאר מז"ה עכ"ל:

3 לשון ריא"ז אכל לחם וכסבור שאכל תמרים ופתח לברך על דעת תמרים והוציא מפיו ברכת הזן ה"ז ספק בתלמוד ונראה בעיני שצריך לחזור ולברך מספק לפי שברכה אחרונה מן התורה היא והרי הוא ספק תורה עכ"ל:

4 כתב הרא"ש עוד אמרו בשם רבני צרפת שאפי' לא אמר אלא ברכת הזן בלבד בין על היין בין על התמרים יצא ואע"פ שאין בה אלא מעין הזן בלבד ובברכת על העץ יש בה מעין שלש ואפ"ה יצא כיון דמטעם שהם מזון אנו אומרים שיצא אפילו לא אמר אלא ברכת הזן בלבד יצא וכן נראה דדוקא אם סיים הברכה ברוך אתה ה' אמ"ה הזן את הכל דא"א לברך אחריו אלא ברכה אחת אבל אם אמר כל נוסח הברכה עד בא"י הזן ולא חתם יתחיל ועל שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה ורחבה ויסיים ברכה מעין שלש כמו שאמר ונוסח ברכת הזן הוא במקום על העץ ועל פרי העץ ע"כ:

5 ואיתא בירושלמי צריך להזכיר באמת ויציב יציאת מצרים ומלכות וקריעת ים סוף ומכת בכורי' וצור ישראל וגואלו ותקנו אמת ואמונה ערבית על הגאולה של עתיד אי נמי על שאנו מפקידים בידו נשמותינו בכל לילה ומאמינים בו שישיבנו אלינו ופי' לא יצא ידי חובתו ר"ל לא יצא ידי חובת מצוה כתקנה אבל לעולם יצא דברכות אינן מעכבות. טור:

6 רב האי ז"ל פי' חיזרא הוא א' ממיני הקוצים וראשו כפוף וכשהוא כורע לא יכרע באמצע מתניו וראשו ישאר זקוף. ומיי' פי' שיתפקקו כל חליות שבשדרה. ויעשה עצמו כקשת. ובהגהת הרא"ש ז"ל מי שמתפלל ובא לו נכרי כנגדו ויש לו צורות בבגדיו אל ישתחוה במודים ואפילו יהיה לבו לשמים ע"כ:

7 כתב הרא"ש ז"ל ובלאו האי פסקא קי"ל כרבה דרבה ורב יוסף הלכה כרבה ואם לא אמר מחזירין אותו מדקאמר ר' אלעזר אפי' אמר האל הקדוש יצא מכלל דלרב אפילו בדיעבד לא יצא ורבה ס"ל כרב וכן זכרנו ומי כמוך וכתוב לחיים ובספר חיים שמוסיפין בי' ימי תשובה אם לא אמר מחזירין אותו בין ביחיד בין בצבור דמשנה הוא ממטבע ברכות ואם מסופק הוא אם הזכיר אם לאו יחזור ויתפלל דאמרי' בירושלמי דתענית פ"ק תניא המתפלל ואינו יודע אם הזכיר הגשם אם לאו כל שלשים יום חזקה מה שהוא למוד מזכיר מכאן ואילך מה שצריך מזכיר כך כתוב בתוספות בשם ר"י ז"ל ותמיהני למה מחזירין אותו כיון שאינו מוזכר בתלמוד דבהמלך הקדוש והמלך המשפט איכא פלוגתא ופסיק תלמודא דלא יצא אבל בזכרנו ומי כמוך אם תקנת גאונים היא לאמרם מנ"ל דמחזירים אותו ואין זה נקרא משנה ממטבע ברכות מאחר שלא הוזכר בתלמוד ע"כ: